אתם בטח מכירים את השופט הקשוח הזה שיושב בראש, ותמיד מזכיר לכם, שאתם לא מספיק...
לא מספיק בכושר, לא מספיק מבלים עם הילדים, לא מספיק עומדים בזמנים, לא מספיק מצטיינים בעבודה, לא מצליחים להפסיק לעשן, לעבור לתזונה בריאה יותר או לתרגל יוגה בקביעות. לא משנה מה אנחנו עושים, השופט הזה תמיד מוצא משהו לא בסדר, ודואג להכות עם הפטיש שלו בראש שלנו או בכל מקום אחר שבו מצטברים רגשות האשם וחוסר האהבה העצמית. השופט הזה הוא בעצם הביטוי של חוסר האהבה שלנו לעצמנו.
דמיינו לרגע שחברה הייתה מספרת לכם שהיא לא מצליחה לעשות דיאטה, לא משנה כמה היא מנסה, שוב ושוב. ודאי שלא הייתם כועסים עליה, אלא הייתם מוצאים דרך לעודד אותה ולהגיד לה שלא נורא, שכל דבר בזמנו ושלא תייסר את עצמה. אז למה כשמגיע התור שלנו, אנחנו לא מתייחסים לעצמנו באותה החמלה שבה אנחנו מתייחסים לאנשים אחרים שאנחנו אוהבים? פשוט מאוד, כי קשה לנו לאהוב את עצמנו, לקבל את עצמנו בדיוק כמו שאנחנו.
אם התופעה הזו מוכרת לכם, ואם קצת נמאס לכם להתעסק במה שעוד לא עשיתם או בכמה לא הייתם מספיק, הנה כמה טיפים שיעזרו לכם להתאהב בעצמכם מחדש. חשוב לנו להדגיש שתהליך הריפוי הזה, שמאפשר לנו ללמוד לאהוב את העצמי שלנו, הוא לא הוקוס פוקוס. אבל הטיפים שניתן כאן יסייעו גם לפתח יותר מודעות, שהיא צעד חשוב בהשגת שינוי, והם גם יהוו את יריית הפתיחה, שתעודד אתכם לצאת למסע ההתאהבות הזה.

להעניש או לא להעניש- זאת השאלה
העידן שבו אנחנו חיים הוא מאוד מבלבל עבור הורים רבים. תופעות כמו שחיקת הסמכות ההורית, בעיות התנהגות של ילדים וחוסר משמעת הן, לטעמנו, תוצר של הבלבול ההורי הזה. בתוך כל אי הבהירות הזו, פונים אלינו עוד ועוד הורים עם השאלה האם נכון לתת עונשים. מצד אחד, עונשים נשמע כמו שיטת חינוך שהיא קצת 'פאסֵה' ומצד שני ילדים צריכים משמעת וגבולות. אז מהי הדרך הנכונה ביותר? האם צריך לתת עונשים או לא? התשובה שלנו בשורות הבאות.
כמה מילים על ענישה ועל התפקיד שלה
עונש בחברה מתוקנת הוא דרך להתמודד עם מי שהמעשים שלהם חורגים מהנורמות וסוטים מכללי ההתנהגות שנקבעו באותה החברה. העונש אמור לבוא בתגובה להפרה של אותה נורמה, ומטרתו היא לפגוע בעובר העבירה או במי שחרג מן הנורמה כדי למנוע מהם לבצע את המעשה הלא ראוי בשנית. בפסיכולוגיה ההתנהגותית ענישה נחשבת לאמצעי שמטרתו להפחית את התגובה או ההתנהגות הלא רצויה, והיא נמצאה כיעילה מאוד ביצירת ההתנהגות הרצויה.
משהבנו מהו עונש ומהי מטרתו, אין ספק שזה נשמע מאוד הגיוני להעניש את הילדים שלנו.
אין שום סיבה מהבחינה הזו, שהבית יתנהל כמו מסגרת חברתית בזעיר אנפין, ולכן זה בהכרח מתקבל על הדעת, שילד שהפר את הנורמות בבית יישא בעונש. ובכל זאת, המציאות מלמדת שהורים שנותנים עונשים בדרך כלל לא מצליחים להנחיל את המשמעת הרצויה או ליהנות מהתוצאות המצופות. הסיבה לכך קשורה לשאלה איך ניתן העונש, ולא האם עונש הוא בכלל ראוי או נכון.

האם הורים יכולים לריב מול הילדים? האם עדיף להסתיר את המריבה מפניהם? ומה אנחנו משדרים להם
כשאנחנו כועסים אחד על השני בנוכחותם? המומחים של מרכז אמירים עם כל התשובות שיעזרו לכם לנהל נכון יותר את המריבות שלכם כשהילדים ממש לידכם.
הילדים בררנים מידי עם אוכל? הכל בסדר, אל תהיו מודאגים
סרבנות אכילה, בררנות, מיון האוכל לפי צבעים, הימנעות מוחלטת מלאכול מאכלים מזינים, כמו ביצים או ירקות- כל אלה הן תופעות נפוצות מאוד בקרב ילדים, שלרוב גם ממש ממש לא מצביעות על קיומה של בעיה כלשהיא. כמובן, יש לוודא שאין בעיה רפואית, שהילד בריא, חיוני, מרגיש טוב. ובכל זאת, פונים אלינו מידי פעם הורים, שמוטרדים מאוד מהאכילה המועטה או הסלקטיבית של הילד ולא יודעים מהו הדבר הנכון לעשות ואיך. במיוחד בשבילכם, גיבשנו את עמדתינו המקצועית בנושא, בתקווה גם קצת להרגיע אתכם, ואולי גם לאפילו לסייע בשיפור המצב.
מה עושים כשלילדים קשה בתחילת דרכם הבית ספרית? מדריך להורים
כל שנה צוות אמירים פוגש הורים לילדים שעולים לכיתה, שפונים אלינו עם לא מעט דאגות: