המומחים של מרכז אמירים עם כל העצות
בימים טרופים אלה, בהם אנחנו מתנהלים בין אזעקה לאזעקה, כאשר המצב מתוח וסף החרדה עולה, מעמידה המציאות אתגרים חדשים בפני הורים. כיצד מסבירים לילדים את הריצה המבוהלת למרחב המוגן? מה מספרים להם ומה לא? כיצד מפתחים את החוסן הנפשי של הילד על רקע המצב? עדי הירש, פסיכולוגית חינוכית במרכז אמירים, תצייד אתכם במירב התשובות, שתאפשרנה לכם להיות פחות אובדי עצות נוכח ההסלמה הביטחונית.
לשתף את הילד במתרחש מחד, אך לתווך לו את העובדות באופן שקול ומושכל מאידך
תפיסת המציאות של ילדים שונה מזו של המבוגרים. החשיבה הרציונאלית שלהם עדיין אינה מפותחת כמו שלנו, והם אינם מסוגלים מבחינה אינטלקטואלית להבין את ה"פלונטר" הפוליטי שבו אנחנו חיים. יחד עם זאת, יש להם יכולת משמעותית להרגיש את מה שמתרחש מסביב, ועל כן, גם אם הם אינם יודעים להסביר זאת באופן רציונאלי, יש להם יכולת לקבל מידע על המציאות ללא שימוש בחשיבה. לכן, רצוי לפתח דו-שיח כנה ואמיתי עם הילדים ולהסביר להם את המצב, אך, כמובן, במידה שבה הם יכולים להבין ולתפוס ובהתאם לגילם. הרעיון הוא, בעצם, לשמור על איזון עדין שיאפשר מצד אחד לענות על שאלותיהם של הילדים ולשתף אותם במתרחש, ומצד שני לא להעמיס עליהם יתר על המידה או להגיע לפירוט יתר, מה שיכול להוביל למצב של הצפה רגשית. בהקשר זה, רצוי שלא לאפשר חשיפה של הילדים למידע חזותי, שהוא מידע המגיע ישירות ל'מוח הרגשי' ולא עובר עיבוד מילולי, וכך יוצר השפעה רגשית עוצמתית על הילד. אם הילדים נחשפים בכל זאת לתוכן שיכול להלחיץ ולהדאיג, יש לתווך להם אותו באופן מילולי, בדגש על דיבור ענייני ותוך התייחסות לגורמים מרגיעים, כמו: ממ"ד, כיפת ברזל, חיילים ששומרים עלינו וכן הלאה.
כשההורה רגוע, הילד רגוע
דבר חשוב נוסף שיש לזכור הוא שהמצב הנפשי-רגשי של ההורה תמיד מקרין על הילד. הילד, בזכות החושים המפותחים שלו והאינטואיציה החדה, יכול להרגיש כאשר ההורה שלו חרד, לחוץ או פוחד, מה שבתורו יגרום לו עצמו להיות חסר מנוחה. הורים אמורים להיות גורם מווסת עבור ילדיהם, אך אם הם בעצמם מתקשים לווסת את רגשותיהם, אם הם נמצאים בסערת נפש, ואם העולם הפנימי שלהם אינו מאוזן, הם יתקשו לשדר לילדיהם את הביטחון והעוגן שלו הם זקוקים. חשוב שההורים ישימו לב לתגובות הרגשיות שלהם, ויפתחו מודעות לעצמם, על מנת שהם יוכלו לשמש בסיס איתן ויציב עבור ילדיהם. הורה שמזהה אצלו חרדות, חוסר שקט פנימי או פחדים באופן כללי ונוכח המצב בפרט, צריך דבר ראשון לטפל בעצמו, כדי שהנוכחות שלו בקרב הילד לא תהפוך את הילד לפגיע יותר במקום להעצים אותו.
לפתח את החוסן הנפשי של הילדים שלנו
חוסן נפשי הוא היכולת לפתח כישורי התמודדות והסתגלות למצבי לחץ, לקשיים או לאירועים בלתי צפויים. ילד בעל חוסן נפשי הוא ילד המחובר לכוחותיו הפנימיים ולמשאביו הנפשיים, ויכול, על כן, להתמודד טוב יותר עם משברים או עם אי-וודאות. פיתוח חוסן נפשי של ילד הוא תהליך מתמשך, שלא ניתן לחולל ביום אחד, והוא תלוי במידה רבה בקשר הורה - ילד ובמידת האהבה והחום שהילד קיבל מאז יציאתו אל אוויר העולם. כמובן, החוסן הנפשי של ילד מושפע גם מגורמים מולדים, כמו: טמפרמנט ויכולת ויסות עצמי. למרות זאת, כהורים, נוכל לנקוט במספר צעדים שיאפשרו לנו להגדיל את מידת החוסן הנפשי של הילד, כך שהנפש שלו תהיה חזקה יותר בפני גורמי הסיכון שמזמנת לנו הסביבה. איך עושים את זה? לפניכם כמה רעיונות:
- שמירה על שגרה, על רציפות ועל המשכיות מפחיתה סיכון להיווצרות טראומה ויוצרת תחושה מרגיעה. השתדלו לא לעצור או לשבש את השגרה של ילדיכם, המשיכו לשלוח אותם לקייטנה, והניחו להם לעסוק בפעילויות שהם רגילים לעסוק בהן: חוגים, חברים וכו'.
- נוכחות הורית בחיי הילד היא חשובה מעין כמוה, בייחוד בתקופות קשות ובזמני משבר. בתום עיסוקיכם ועבודתכם, נסו כמה שיותר להיות בקרבת ילדיכם, ולהעניק להם את התחושה שהם עטופים ומוגנים. מגע פיזי, כמו ליטוף, חיבוק או נגיעה, הוא אחת הדרכים היעילות ביותר לתת לילדים את תחושת הביטחון שהם זקוקים לה.
- הנוכחות שלכם בקרבת הילד אינה חייבת להתבטא בפעילויות משחק אקטיביות ומשותפות שלכם ושל הילד מרבית הזמן, אך אין ספק, כי זמן איכות עם הילדים, הקראת ספרים, משחקי קופסא והגדלת הזמן של "יחד" משפחתי, בייחוד בתקופה כזו, יכולים להרגיע ולחזק.
- לכל ילד הייחודיות שלו: נקודות החוזק שלו, תחומי העניין שלו והתחביבים האהובים עליו. תנו מקום לעולם התוכן של הילד ושימו דגש על החוזקות שלו. פאזלים, ציור, מוזיקה, ריקוד, קריאת ספר או פעילות ספורטיבית. ילד שיכול לתת ביטוי ליכולות שלו ומודע אליהן הוא ילד בעל דימוי עצמי גבוה יותר, והערכה עצמית גבוהה תשפיע לטובה על העמידות הנפשית שלו.
- כאשר הילדים נבהלים, נכנסים לפאניקה, פוחדים וחוששים, חשוב מאוד מחד לא "לשקוע" יחד איתם בתוך התחושות שהם חווים, ומאידך כן לתת לגיטימציה לרגשותיהם, להבין שהם טבעיים ונורמטיביים ולהניח להם פשוט "להיות" ברגשות הללו עד שהם יחלפו.
- מומלץ מאוד להגביר את המשחקיות playfulness בחייו של הילד (גם בממ"ד) – מה שמאזן את האווירה הרצינית, ולעיתים אף המלחיצה ואת הפחדים, למשל: הפרחת בועות סבון היא דרך נהדרת לאפשר לילדים להתנסות בפעילות מרגיעה. הפרחת הבועות דורשת נשימה איטית ועדינה המאפשרת להרגיע את הגוף, היא משעשעת, וילדים פשוט אוהבים אותה.
- הורים שמזהים אצל הילד תגובות קיצוניות בתדירות גבוהה, אשר אינן חולפות כמו: חוסר שקט, קשיי הירדמות, ביעותי לילה, שינויים בולטים בתיאבון, נדרשים לפנות לייעוץ מקצועי בהקדם.
פנו אלינו, ונשמח לעמוד לרשותכם ולהיות לכם לאוזן קשבת בימים לא פשוטים אלו
