כל מה שעליכם לדעת על הקשיים החברתיים שיש לילד

הצורך להשתייך ולנהל קשרים חברתיים הוא צורך אנושי בסיסי, המהווה את אחד מגורמי ההנעה המרכזיים והבסיסיים ביותר. כולנו, בפרט הילדים שלנו, רוצים להיות מקובלים חברתית, ליצור קשרים עם האחר ולהימנע ממצב של דחייה חברתית. אבל מה קורה כאשר הילד מתקשה לקיים קשרים בעלי משמעות עם חברים? כל מה שכדאי שתדעו על הנושא , כהורים, במאמר שלפניכם.

מדוע לילד שלי יש קשיים חברתיים?
קשת גדולה של סיבות יכולה להסביר היווצרותם של קשיים חברתיים, אך את כל הגורמים הללו ניתן לחלק לשתי קטגוריות מרכזיות והן:
1) נסיבות חיים ממשיות, היוצרות שינוי במציאות החברתית שבה התנהל הילד, זאת על רקע שינוי מקום המגורים, מעבר לכיתה א', לחטיבת הביניים או לתיכון או נסיבות הקשורות ללקויות או הפרעות אובייקטיביות מהן סובל הילד. בעיית תקשורת מאובחנת, הפרעות קשב וריכוז למשל, לקויות למידה או לקות פיזית כלשהיא בתפקודו של הילד הופכות אותו בעיני בני כיתתו, שלרוב אינם מגלים עודף סובלנות, ל"חריג", והוא בתורו, מתקשה להיקלט בסביבה ה"נורמטיבית", עובר תהליכי תיוג ודחייה וזוכה לתגובות שליליות ושיפוטיות מצד החברה.
2) גורמים רגשיים שמציקים לילד והופכים אותו לבלתי פנוי לקיים קשרים חברתיים.
לפי תיאוריות בפסיכולוגיה, היכולת להיות באינטימיות עם האחר קשורה קשר בל יינתק ליכולת של בני אדם להיות קרובים לעצמם, והנחה זו רלוונטית גם כאשר מדובר בילדים. המשמעות היא, שילד שאינו מסוגל להיות לבד, לפתח דיבור פנימי ולהרגיע ולווסת את עצמו יתקשה לפתח קרבה עם אחרים, לרבות בני גילו. הקושי של ילד להיות לבד, במקרים רבים, נובע מעודף רגשות לא מעובדים, שלילד קשה להתמודד איתם בכוחות עצמו, מה שמסביר את הקשר בין עולמו הרגשי פנימי של הילד לבין חוסר היכולת שלו לתכנן מהלכים חבshutterstock - kidsרתיים ולרקום קשרים חדשים.

כיצד משפיעים הקשיים החברתיים על התפקוד של הילד ומה התפקיד של ההורים?
חוסר היכולת להשתייך או ליצור קשרים חברתיים יכול לגרום לילד להרגיש חסר ביטחון ובודד. הוא עלול לחוש מתוסכל נוכח הפער הקיים בין ציפיות ההורים והמורים ממנו (להיות כמו כולם) לבין תפקודו בפועל, והדימוי העצמי שלו בדרך כלל ירוד. במילים אחרות, הקשיים החברתיים לרוב משפיעים על עולמו הרגשי של הילד, וגורמים לו להיות פחות פנוי ומרוכז לביצוע המשימות היומיומיות הנדרשות ממנו בבית ובבית הספר, מה שייתן את אותותיו על תפקודו הקוגניטיבי של הילד ועשוי להוביל לירידה בציונים, לחוסר רצון לבצע את המטלות הביתיות ולתחושה של חוסר אנרגיה וחוסר מוטיבציה כללית.
כל הורה רוצה את הטוב ביותר לילד שלו, ולכן, באופן טבעי, כאשר לילד שלנו קשה, אנחנו מתחילים לדאוג, להיות מוצפים במחשבות, ופעמים רבות חשים גם חסרי אונים, כי אנחנו לא לגמרי יודעים כיצד להקל עליו ואיך לעזור לו להתמודד. כל זה מוביל לכך, שדווקא מתוך רצון לעזור, אנחנו אומרים לילד שלנו משפטים, שלא באמת מקדמים את המצב, ולעיתים אף מקשים עליו עוד יותר. אמירות כמו: "רוני, מדוע שלא תזמיני הביתה את החברים"? או שאלות כמו: "דני, עם מי ישבת בהפסקה", או "ליאת, מה קורה? מדוע אף פעם אינך יוצאת עם כל הכיתה?" יכולות רק להציק, כיוון שהילד מרגיש את הדאגה ההורית השזורה בהן, והופך טרוד עוד יותר.

אז מה עושים? פונים להדרכת הורים
משימת ההורות איננה פשוטה, ואף אחד מאיתנו לא עבר הכשרה מקצועית כדי להפוך להורה, למרות שמדובר בתפקיד קשה ומאתגר יותר מכל תחום מקצועי אחר שכן הוכשרנו לעסוק בו.
אנחנו, במרכז אמירים, מציעים הדרכה להורים שהילדים שלהם סובלים ממצוקה חברתית במטרה להעצים אותם ולצייד אותם בכלים הולמים שיעזרו להם לתמוך טוב יותר בילד ולקדם אותו.

כמובן, שבמקרים רבים יהיה נכון גם לשלוח את הילד לטיפול רגשי כדי לחזק את החוסן הנפשי שלו ואת כישורי ההתמודדות, אך הניסיון שלנו לימד אותנו, כי פעמים רבות, הדרכת הורים, שמסייעת להורים לפתח מודעות לאופי ההורות שלהם, להרחיב דפוסי חשיבה ולהגדיל את התובנות שלהם לגבי גידול ילדיהם- היא לכשעצמה תורמת במידה רבה לשיפור התפקוד של הילד. כמובן, יש מקרים שבמסגרת הדרכת ההורים אנו מזהים את הצורך לרתום גם את המערכת החינוכית לטובת שיפור מצבו החברתי של הילד, והדבר נעשה בפגישות הדרכה בנוכחות ההורים והצוות הבית ספרי הרלוונטי.

אתם מוזמנים לפנות אלינו ונשמח לעזור לכם