כדי שחודש אוגוסט לא יהפוך לעונש: כך תשיגו שיתוף פעולה מצד הילדים

 

אנחנו בשיאו של חודש אוגוסט, שמביא איתו לא רק ימים חמים שגורמים לנו לרצות לגור בתוך המזגן, אלא גם לא מעט מריבות ומאבקי כוחות יומיומיים עם הילדים. הקייטנות הסתיימו, הילדים רוב הזמן בבית והאינטנסיביות הזו שלהם אחד עם השני ושלהם אתכם, מייצרת לא מעט צעקות ומתחים.
כדי שתפסיקו לשווע לחזרה שלהם לבית הספר (כי כשזה יקרה, אתם הרי תתגעגעו), קבלו כמה טיפים שיעזרו להשיג שיתוף פעולה מצד הילדים, ולייצר משמעת בסמכות ובחוכמה.

לעודד את הילד להיות עצמאי

כדי שלילד יהיו מוטיבציה והנעה פנימית לבצע מטלות ולקחת אחריות, הוא צריך עידוד. העידוד מושג כאשר מחנכים ילד להיות עצמאי וכאשר נותנים לו אוטונומיה להתנסות, ללמוד על העולם ולהצליח, וגם לחוות כישלון ללא שיפוטיות. במילים אחרות, אם הילדים רגילים שאתם עושים הכל בשבילם ושהם לא נוקפים אצבע בבית ואם הם לא זזים מטר בלעדיכם, יהיה לכם מאוד קשה לרתום אותם למשימות, לפעילויות משפחתיות ולכל דבר שמצריך התגייסות שלהם ועזרה מצידם.

להיות סמכותיים, לא שולטים

חוסר שיתוף פעולה מצד הילדים הוא פעמים רבות תוצר של שליטת יתר של הורים. הורים רבים טועים לחשוב ששליטה היא חלק בלתי נפרד מיצירת סמכות, אך בפועל, ילדים שמקבלים פקודות לא מאוד אוהבים לציית להן, כי הן גורמות להם להרגיש נחותים ונשלטים, ואף יצור אנושי לא אוהב להיות נשלט, אלא זקוק לחופש. הלא זהו טבעינו האמיתי. סמכות נבנית מתוך כבוד לילד ובעת ובעונה אחת מתוך ההבנה, שהילד אולי יודע מה הוא רוצה, אבל לא בהכרח יודע מה הוא באמת צריך, וכאן נכנס המקום של ההורה. ההורה יודע טוב יותר מהילד מה הוא, הילד, צריך, והוא זה שקובע את ההתנהלות בבית.

להימנע מלהשיג שיתוף פעולה באמצעות תגמול חומרי

אנחנו מציעים להימנע משיטת התמריצים. ילד שיתרגל לקבל 20 שקל בכל פעם שהוא עוזר לכם בבית ילמד להיות תלוי בתגמול חיצוני כדי לבצע דבר מה שאתם מבקשים. ברגע שתקחו את התגמול, לא תהיה לו מוטיבציה לבצע את המשימה. מאחר שהמשאבים שלכם הם לא בלתי מוגבלים, כדאי להימנע מלהיכנס לפינה הזו.

לאפשר לילדים ללמוד מהטעויות שלהם

במקום שיטת התגמולים, אנחנו ממליצים על עיקרון "התוצאה הטבעית". על פי עיקרון זה, המוכר בקרב אסכולות רבות בתחום החינוך, הניסיון האישי של הילד, על התוצאה שהניסיון הזה מייצר, הוא חווית עוצמתית יותר מכל דבר אחר, ולכן הילד ילמד באופן המיטבי כאשר יתנסה באופן עצמאי ויישא בתוצאות של מעשיו.
אם חשוב לכם שכל המשפחה תאכל ארוחת ערב יחד בשעה 19:00, הדרך הטובה ביותר לגרום לילדים לשתף עמכם פעולה, במקום להטיף להם ולהיאבק איתם, היא להציג, בצורה נעימה, נינוחה, רגועה ומלאת ביטחון, את התוצאה הטבעית שתתרחש אם הם לא ישתפו פעולה. למשל, אפשר להסביר לילדים שמי שלא יגיע לשולחן בשעה הזו, יצטרך לדאוג לעצמו לאוכל מאוחר יותר. אם אחד הילדים יבחר שלא לסור ממסך הטלוויזיה כדי להצטרף לארוחה המשפחתית, כל שעליכם לעשות הוא פשוט לאפשר לו לחוות את התוצאה הטבעית איתה הוא יצטרך להתמודד בעקבות ההחלטה שלו, מבלי להגיד "אמרתי לך", בלי לרטון ובלי להטיח ביקורת. סביר להניח, שבפעם הבאה הילד כבר יתייצב לשולחן בזמן, כי הוא לא יהנה לאכול לבד וכי הכריך שהוא הכין לעצמו לא יהיה טעים כמו האוכל של אמא ואבא. כך הילדים ילמדו מה נכון ומה לא, מה לטובתם ומה לרעתם, על-ידי התנסות בתוצאות מעשיהם.

להאמין בילד ולסמוך עליו

ילדים צריכים שההורים שלהם יאמינו בהם, יבטחו בהם, יסמכו עליהם וישדרו להם שהם יכולים לעשות הכל. ילד שהוריו יפרגנו לו על החוזקות שלו, אך גם יהיו מסוגלים לדבר איתו על הקשיים שלו ולהעצים את המקומות החלשים יותר שלו, שהוריו יעריכו אותו ויכבדו אותו כבן אדם, ירצה, מתוך כבוד והערכה אליהם, לעשות את מה שהם מבקשים. בהקשר הזה, חשוב מאוד לתת מקום לילד- לחלומות שלו, לרצונות שלו ולרגשות שלו- מצד אחד, אך גם לא להיענות לכל גחמה שלו מצד שני, עניין שחוזר לנושא שבו כבר עסקנו קודם לכן, הנוגע לסמכות ההורית.