חשבתם שאתם כבר יודעים הכל על לקויות הלמידה של הילד/ה?

על הצד הרגשי והלא מדובר של לקויות למידה

לקויות למידה הן נושא מאוד שגור בשיח כיום. בעידן שבו מספר הילדים בעלי לקויות הלמידה הולך וגדל והמודעות לסוגייה הולכת וגוברת, נדמה שאין כבר שום דבר שאפשר לחדש לנו כהורים לילד עם לקויות למידה.
העניין הוא, שללקויות למידה יש צד נוסף, שלא מספיק מדברים עליו והוא האספקט הרגשי.
ילדים עם לקויות למידה חווים הרבה יותר מאשר קשיים אובייקטיבים בלמידה. הם צריכים להתמודד עם ההשלכות הרגשיות הרבות של הקשיים הללו, שעליהן לא מספיק מספרים לנו. כתוצאה מכך הסיוע לילד בדרך כלל מתמקד בצד האקדמי בלבד, מה שמותיר את הילד מבחינה רגשית- פשוט לבד. אם הילד שלכם מתמודד עם לקויות למידה ואם אתם רוצים לדעת ולהבין מה עובר עליו מבחינה רגשית, המשיכו לקרוא.

 Girl with Books

 

ילדים עם לקויות למידה סובלים מביטחון עצמי נמוך ולא מאמינים בעצמם
בין אם הילד שלכם מתקשה בקריאה, בין אם הוא מצליח לקרוא אבל לא לגמרי מבין את מה שהוא קורא, בין אם הוא איטי מאוד בהטמעת לוח הכפל או מתקשה מאוד באנגלית- ילדים עם קשיי למידה מרגישים בדרך כלל שהם נותרים מאחור. במציאות שבה מרבית בתי הספר עדיין מודדים את התלמיד על פי- ונותנים לו פידבק בהסתמך על- הישגיו בתחומים הללו, תלמידים עם קשיי למידה מרגישים רוב הזמן שהם לא עומדים בציפיות של מוריהם (מיד נדון גם בציפיות של ההורים בהקשר זה) וחווים שוב ושוב חוויות של כישלון. הכשלונות הללו נצרבים בתודעה, ומשפיעים על הדימוי וההערכה העצמית. זו הסיבה שילדים רבים עם קשיי למידה הם גם בעלי ביטחון עצמי נמוך ונוטים לא להאמין בעצמם.

 

כשהסביבה מתייחסת בסטיגמתיות לילדים עם קשיי למידה
צריך גם לזכור, שכבני אדם יש לנו צורך טבעי להיות כמו כולם ופחד מובן להיות שונים. כתוצאה מהצורך הזה להידמות לאחרים, אנחנו מייצרים ללא הרף השוואות חברתיות. ילדים עם קשיים בלמידה מבצעים את ההשוואות האלה לחבריהם לכיתה, שיכולותיהם בתחומים אלה גבוהות יותר, מה שגורם להם לתסכול וחוסר שביעות רצון. הסביבה (בבית הספר ולעיתים גם בבית), מצידה, נוטה להדביק לילדים כאלה הרבה פעמים סטיגמה. 

הם נחשבים איטיים יותר, לעיתים טפשים או עצלנים, וגם אם הם לא מודבקת להם תווית כה קשה, הסביבה לא מגלה אמפתיה לקשיים שלהם ולא ממש מבינה אותם. סיפורה של ס', תלמידה בת 11, אשר מופיע בספרה של עמלה עינת "לקויות למידה" משקף היטב את האופן שבו מתייחסת החברה לילדים עם קשיי למידה. כך מספרת ס': כאשר אני מסבירה למישהו שיש לי קושי בקריאה אבל לא בהבנה, הוא אומר לי 'כן', אבל אני רואה שהוא לא מבין. ויש אנשים ששואלים אותי איך את לא מבינה מה כתוב פה הרי זה כתוב בעברית?

 

ההורים עלולים להגביר את הלחץ שחווה הילד
הורים לילדים עם קשיי למידה, שהם מלאי כוונות טובות ואהבה, הרבה פעמים מעמיסים עוד יותר על הילד מבחינה רגשית. פעילויות הקריאה המשותפת שהם יוזמים, הישיבה לצד הילד כשהוא עושה שיעורי בית או התרגול החוזר ונשנה של לוח הכפל הן פרקטיקות שעשויות להתפרש אצל הילד לא כרצון של ההורים לתמוך בו ולסייע לו בקשייו, כי אם כציפייה שכבר "ידביק את הקצב" או "שיהיה כמו כולם". הציפייה הזו מייצרת עוד גורם לחץ עבור הילד, שחושש לאכזב את הוריו פי כמה מכפי שהוא חושש לאכזב את מוריו. התגייסות של ההורים לסייע לילד מבחינה לימודית היא נפלאה, אבל כדי שהיא תתקבל נכון על ידי הילד צריך להיווצר סביבה גם שיח נכון. הורים לילדים עם קשיי למידה, שהם מלאי כוונות טובות ואהבה, הרבה פעמים מעמיסים עוד יותר על הילד מבחינה רגשית. פעילויות הקריאה המשותפות 

במקביל, כאשר דרושה עזרה חיצונית לילד, הורים נוטים קודם כל ללכת על המסלול שנועד לטפל בקשיים הלימודיים ולבצע אבחון  או הוראה מתקנת. גם עבור ההורים, ההתמודדות עם ההשלכות הרגשיות של קשייו של הילד, היא מאתגרת יותר ואולי זו הסיבה, שפעמים רבות הפן הרגשי אינו מקבל מענה.

 

אז מה עושים?
קודם כל חשוב להבין שההיבטים הרגשיים ותחושת המסוגלות הם גורמים מכריעים בלמידה ובהצלחה. ילדים שאינם מאמינים בעצמם, שחווים תסכולים על בסיס יומיומי ומרגישים פערים משאר כיתתם בגלל קשיי הלמידה, לעיתים ירגישו שלא מגיע להם להצליח ועל כן יהססו להצביע בכיתה, יאבדו את הביטחון בזמן מבחן גם אם הם יודעים את החומר או יתנגדו ללמידה כיוון שזו חוויה הנתפסת אצלם כשלילית. 
ההבנה הזו הולידה תוכנית חדשה ופורצת דרך באמירים הנקראת הוראה מותאמת מעצימה (או ה.מ.מ). תוכנית קבוצתית מעצימה וייחודית:

blur-child-classroom-256468

  •   הוראה המותאמת לצרכי הילד 
  •  משולבת כלים מתחום האימון (קואצ'ינג) להעצמת הילדים
  •  קבוצה קטנה ותומכת המדמה מצבים הקורים בכיתה ומייצרת חוויות חיוביות של הצלחה

הקבוצה מכילה עד 3 תלמידים בלבד, דבר שמקדם הכלה ואינטימיות, ומאפשרים לילדים לחוש ביטחון, מרחב לימודי שהוא מוגן, שמזמין להתנסות, להעיז לבוא לידי ביטוי, להצליח ואפילו לטעות. בכל בנייה של קבוצה מושקעת מחשבה רבה. הילדים "משודכים" זה לזה על פי התחום, הגיל ועל פי המטרות של התהליך הלימודי שנבנה בנפרד לכל תלמיד ולתלמיד. השילוב הייחודי של כלים אימוניים (מעולם הקואצ'ינג) במסגרת שיעורי הוראה מותאמת מעלה מוטיבציה ללמידה, מפתח מודעות עצמית לתחושות ולרגשות, לפחדים ולחששות שמתעוררים במהלך הלמידה. אלו מביאים לגילוי הכוחות הטבעיים הטמונים בילדינו.

אנחנו מאמינים, כי ללא התייחסות לאספקטים הרגשיים של קשיי הלמידה של הילד, יהיה קשה לחולל שינוי עמוק בתפקוד הלימודי שכאמור מושפע ומשפיע על האספקט הרגשיהוראה מותאמת מעצימה היא דרך נפלאה לסייע לילד לרכוש שליטה במיומנויות הדרושות ולהחזיר לעצמו את השליטה על חייו.