כוחה של קבוצה

כשנועה (שם בדוי) הייתה תלמידה בכיתה י' היא הגיעה אלי ללמוד לקראת בחינת הבגרות בלשון (בעברי הרחוק לימדתי לשון עברית). נועה הייתה עם לקויות למידה משמעותיות: גם דיסלקציה וגם דיסגרפיה ואם זה לא מספיק, גם בעיית קשב וריכוז.

למדנו יחד (היא ואני) בדרכים יצירתיות, כדי לעקוף את הקושי, תוך המצאת משחקים, שירים שיקלו על הלמידה, הזכירה וההטמעה, וכמובן עסקנו בתרגול שהינו חלק משמעותי מהלמידה. הבחנתי שבכל פעם ששאלתי שאלה, נועה ענתה בהיסוס, לאחר כל תשובה הביטה בי כדי לקבל אישור, למרות שידעה את החומר ושלטה בו, חוסר הביטחון שלה גבר על הידע שצברה בעבודה קשה והתמדה. היה לי ברור שכדי שנועה תוכל להצליח ברגע האמת בבחינה, היא צריכה לתרגל את החומר בסביבה הדומה לסביבת בית הספר בקבוצה שתספק לה מקום בטוח ותאפשר לה להביא את עצמה לידי ביטוי. כמו כן היה לי ברור שההכנה לבחינה חייבת להיעשות בקבוצה, ולא בתנאי מעבדה של 'אחת על אחת', ואכן נועה צורפה לקבוצה... שחררנו אט, אט את התלות שלה בי, את הצורך התמידי שלה באישורים שלי, וכך העצמנו אותה, את הביטחון שלה בעצמה ואת תחושת המסוגלות שלה. לאחר חודש של תרגול בקבוצה, נועה עברה את בחינת הבגרות בהצלחה רבה!

אם כך מה הערך העצום שנותנת הלמידה הקבוצתית שאינו מושג בשיעורים פרטניים?

 

 3kids2


 

למידת עמיתים

אז נתחיל במידע קצרצר מתחום המחקר:
בעשור האחרון מייחס המחקר החינוכי חשיבות רבה יותר ללמידת עמיתים ולהשלכות של למידת עמיתים כלמידה מתווכת יעילה וכאמצעי לשיפור ההישגים בביה"ס .(harris, 2010) 

 

במחקרים רבים נמצא שללמידה שיתופית יש יתרון בולט על פני ההוראה הפרונטלית בקידום ההישגים ובבניית הדימוי העצמי של התלמידים. השפעה זו מותנית בשילוב מטרות וקריטריונים המחייבים את כל חברי הקבוצה. כשיש לתלמידים מטרות הם יודעים מה מצופה מהם ולמעשה מכווני מטרה במהלך תהליך הלמידה הקבוצתי ( (Baris-Sanders, 1997

למידת עמיתים מאפשרת ומקדמת למידה משמעותית, אליה אנו שואפים במרכז אמירים, במסגרת תהליכי ההוראה. למידה משמעותית ניתן לאפיין כ"מעורבות אישית של האדם כולו, על הכרתו ורגשותיו... למידה זו משנה את התנהגותם, את עמדותיהם ואולי גם את אישיותם של הלומדים" (רוג'רס, 1973)

 

צרת רבים חצי נחמה

לימוד קבוצתי מאפשר לנו להיחשף לקשיים של האחרים ובכך להבין שאנחנו לא לבד, שהקושי שלנו אינו חריג ובכך לנרמל את התחושות השליליות שעולות בתהליך הלימוד

לעומת שיעור פרטני בו אין לנו מקור השוואה מלבד המורה שאינו חווה כל קושי, ובכך הקושי מועצם ותופס הרבה מקום.

כמו כן, החשיפה לקושי של האחר, מעצימה את תחושת המסוגלות שלנו

למשל כשאנו עוזרים לאדם מבוגר לסחוב סלי קניות כבדים, הידיעה שהסלים כבדים יותר לאותו אדם מבוגר, תחזק אצלנו את המוטיבציה לסחוב אותם עבורו, למרות שהסלים יהיו כבדים גם לנו.

 

הקבוצה כמודל חינוכי

לקבוצה יש ערך רב בהקניית הרגלים נכונים, בזמן שבשיעור פרטני יש צורך בשכנוע של המורה ובהוכחה שכדאי להקשיב לדבריו, בתהליך קבוצתי, השכנוע נובע מעצם כוחה של הקבוצה: מספיק שילד אחד יקשיב למורה ושאר הילדים יפעלו באותה הדרך, וכשיגיע משתתף חדש לקבוצה הוא יקבל על עצמו את החוקים והכללים ללא התנגדות.

 

 

הקבוצה כמיקרוקוסמוס

העקרונות שקיימים בקבוצה מדמים את כל העקרונות הקיימים בחברה גדולה יותר דוגמת הכיתה. רק בעוד שבכיתה יחוש הילד פער שימנע ממנו להשתתף בשיעור, לשאול שאלות לטעות ולהראות חולשה, קבוצה קטנה תשפיע על הביטחון שלו להשתתף בשיעור, להביע את עצמו מול הילדים, לטעות מולם ולהבין שלא קרה דבר, להמתין לתורו (דחיית סיפוקים), לכבד את דעתו של האחר ובעצם לתרגל התנהגויות והרגלים הקיימים בכיתה מבלי לחוות השלכות מרתיעות. הדבר יחזק את הביטחון העצמי, ויאפשר לו לצבור ניסיון בתחומים שלא העז להתנסות בהם בכיתה.

 

 

העצמה רגשית-חברתית   

כשקבוצה עוברת חוויה יחד, במקרים רבים, נרקמים קשרים משמעותיים בין חברי הקבוצה, ומהווה חוויה מתקנת לאותם ילדים שסובלים מבדידות חברתית בכיתה. כמו כן, המוטיבציה עולה, כמו גם הדימוי העצמי, חברי הקבוצה מרגישים טוב יותר ונצרבות אצלם חוויות חיוביות של הצלחה, הנשארות גם לאחר ההיפרדות מהקבוצה.



במרכז אמירים בחרנו לקחת את ההוראה המתקנת צעד אחד קדימה ושידרגנו אותה ל:

הוראה מותאמת מעצימה בשילוב כלים אימוניים (מעולם הקואצ'ינג)

למידה בקבוצות קטנות של עד 3 תלמידים שתאפשר למשתתפים לחוש חוויות של הצלחה בתחום הלימודי, החברתי והרגשי.

אנו מאמינים בקבוצה ככוח מניע לחיזוק והצלחה באמצעות שיטה ייחודית שפיתחנו והכשרה מיוחדת אותה עוברות המורות להוראה מותאמת, נתווה דרך חינוך חיובית ומעצימה.  

המאמר נכתב ע"י נאוה סלור מייסדת מרכז אמירים

לפרטים נוספים והתייעצות, פנו אלינו ונשמח לעזור.