איך לעזור לילד לפתח גישה חיובית כלפי הפרעות הקשב שלו?

בכתבה הקודמת עסקנו במתנות שהפרעות קשב וריכוז מביאות איתן. הצענו לשנות גישה בנוגע להפרעות הקשב, ולהתייחס אליהן כאל מנוע לצמיחה של הילד, במקום לגורם מעכב שרואים את הפן השלילי שלו בלבד. בעקבות פניות ושאלות שקיבלנו על הכתבה הזו, החלטנו לרכז בכתבת ההמשך הזו כמה טיפים, שיאפשרו לכם לאמן את הילד לראות את הפרעת הקשב שלו בצורה חיובית. פרספקטיבה כזו תסייע לילד להפיק את כל התועלות שמציעה הפרעת הקשב שלו, ותהפוך אותה ממקור לקשיים וסבל למנוף להתפתחות עבורו.  

 

 child-3231933 1920

 

שינוי אצל הילד מתחיל בשינוי הגישה של ההורים

לפני שאנחנו מתחילים, חשוב מאוד להבהיר את הנקודה החשובה ביותר, והיא, שכל עוד אתם לא שיניתם את הגישה שלכם להפרעת הקשב של הילד, אין שום טעם להשקיע אנרגיה בלנסות לגרום לו לשנות נקודת מבט. שינוי הגישה הזה, במילים אחרות, חייב לבוא מכם ולהתחיל אתכם. לא משנה כמה תנסו להסביר לו שהפרעת הקשב שלו יכולה להיות דבר חיובי, כל עוד לא עשיתם אתם את הסוויטצ' הזה בראש, לא תצליחו לראות שינוי אצל הילד. רשימת הטיפים שנביא כאן, רלוונטית עבור הורים, שאימצו גישה מעודדת יותר כלפי הפרעות הקשב של הילד, ושמסוגלים לראות עד כמה הילד שלהם ייחודי עוד יותר, דווקא בזכות הפרעות הקשב הללו. במידה ואתם עדיין לא שם, וזה בסדר, כי תהליך כזה לוקח זמן, תוכלו להשתמש בטיפים שלהלן, על עצמכם, לפני שתיישמו אותם על הילד.

 

 

1. תרגיל הכוס החצי מלאה

לפני שמגיעים לפרקטיקה, חייבים קודם כל להתחיל בתיאוריה. התיאוריה מבחינתנו, צריכה לבוא לידי ביטוי בפועל, בשיחה עם הילד, שבה תסבירו לו מדוע הפרעות הקשב שלו לא רק שהן לא דבר נורא, אלא שהן נפלאות. תוכלו לשם כך להסתייע בכתבה הקודמת שלנו שמציעה לראות את הפרעות הקשב כמתנה.

אמצעי עזר שיכול לסייע לכם להמחיש לילד את החיובי שבהפרעת הקשב שיש לו, הוא תרגיל הכוס החצי מלאה/ריקה. קחו כוס זכוכית ומלאו אותה עד החצי במים. הניחו אותה על השיש והסבירו לילד שהכוס במקרה הזה היא משל לחיים. כפי שיש שתי דרכים להסתכל על הכוס (חצי מלאה במים או חצי ריקה ממים), ישנן תמיד שתי דרכים להסתכל על החיים: הדרך המלאה, החיובית, השופעת והדרך ההפוכה: הריקה, המחוסרת, הנבובה. באמצעות תרגיל זה, ספרו לו שיש הרבה יתרונות וברכה בהפרעות הקשב שלו, ושאתם רוצים לעודד אותו למצוא אותם ולהתחבר אליהם.

 

2. לפתוח את היום ב'תודה'

הרגילו את הילד להגיד תודה על דבר אחד חיובי שיש בחייו, מיד עם הקימה שלו בבוקר. כשקשה לנו, אנחנו נופלים בקלות למלכודות השליליות, ואז, התגובות הרגשיות שלנו לשליליות הזו הן בהתאם. אותו הדבר קורה לילדים שלנו. כשהילד יאמן את התודעה שלו לראות את החיובי בחייו, יהיה לו קל יותר לשים את הפוקוס על הטוב בחייו, בפרט בהפרעות הקשב שלו. אז כאשר שאתם מעירים אותו בבוקר, שאלו אותו על מה הוא אומר תודה הבוקר הזה. יכול להיות שבהתחלה יהיה לו קשה לחשוב על משהו, אבל עם הזמן, וככל שיתרגל לאמירת התודה, אפשר יהיה אפילו להגדיל את המינון של הדברים החיוביים עליהם הוא מודה.

 

 

3. להגיד משהו טוב לעצמי 

כולנו רוצים לשמוע מילה טובה ולהרגיש אהובים. יעקב גלעד עמד על כך כבר מזמן, כשחיבר את השיר המפורסם "מילה טובה", אשר הולחן על ידי יהודית רביץ, וכתב ש:" לא פעם זה קשה, אבל לרוב מילה טובה מיד עושה לי טוב...". ובכל זאת, משום מה, לרובינו קשה להגיד לעצמי שלנו מילה טובה. ילדים מפתחים מהר מאוד, שיפוטיות וביקורתיות כלפי עצמם. היכולת שלהם להגיד לעצמם מילה טובה, תגדיל את האהבה העצמית שלהם, שהיא בפני עצמה מתכון לרווחה נפשית, שלא לדבר על דרך לחיות בשלום ובכיף עם הפרעות קשב. כשהילד ילמד להגיד לעצמו בכל יום משהו טוב על עצמו הוא יחוש מועצם ויתמלא באנרגיה חיובית. את התרגיל הזה אפשר לעשות לפני השינה (במקביל לתרגיל אמירת התודה, שהילד יעשה בבוקר, כאמור). בקשו מהילד להצביע על דבר אחד טוב, שהוא אוהב בעצמו, חיצוני או פנימי. בדומה לתרגיל ההודייה בבוקר, גם במקרה הזה, רצוי להגדיל את המינון עם ההתקדמות בתרגול.

 

4. לסייע לילד לטפח ביטחון עצמי

בהמשך ישיר לעצה הקודמת, ביטחון עצמי הוא המפתח להתמודדות עם הפרעות קשב בפרט, ועם תחושת השונות בכלל. ילד שהוא בטוח בעצמי שלו ומודע לצדדים החזקים שלו, תהא ה"אחרות" שלו ככל שתהיה, יגדל להיות נער ואדם בוגר שמאמין שהוא יכול לעשות הכל. ילדים עם הפרעות קשב שיש להם ביטחון עצמי הם גם בעלי חוסן נפשי רב, הם יודעים להתמודד טוב יותר מבחינה חברתית עם הערות הסביבה וגם להמשיך להאמין בעצמם למרות האתגרים בתפקוד האקדמי וההתנהגותי.
לכן חשוב לייצר עבורו חוויות של הצלחה, בעיקר בתחומים בהם הוא חווה תחושות כישלון חוזרות ונשנות. חוויות ההצלחה יחזקו את הביטון העצמי שלו.

 


מטריקס-כפית

 

5. תרגיל הכפית

את התרגיל הזה אנחנו מאוד אוהבים, משום שהוא מאוד ישים עבור ילדים. הקרדיט לטיפ הזה מגיע לא לנו. כי אם לבא-במייל. כך עובד התרגיל: בקשו מהילד לשמור כפית בכיס שלו או בתיק בית הספר בכל עת (זה יכול להיות כל פריט אחר שדומה לכפית ושמתאים לגודל כיס). הנחו את הילד להעביר את הכפית מכיס אחד לשני בכל פעם שהוא מרגיש שיש לו מחשבות שליליות על הפרעות הקשב שלו, בין אם בגלל שחברים בבית הספר אמרו לו משהו לא נעים, בין אם כי הוא מרגיש מתוסכל כי קשה לו להתרכז בכיתה ובין אם מכיוון שהוא קיבל ציון נמוך שלא משקף את הידע שיש לו על הנושא הנלמד. אמרו לילד שהכפית היא סמל למחשבה הלא נעימה שעוברת לו בראש, וכשהוא מחליף את מיקום הכפית לכיס השני, הוא מחליף את המחשבה הלא נעימה שלו על הפרעת הקשב במחשבה נעימה וחיובית, בקול רם או בלב. 

התרגיל הזה מאתגר עם ילדים, כי רמת המודעות שלהם אינה גבוהה כמו שלנו המבוגרים, ולכן ייקח להם זמן ללמוד להבין מהי מחשבה שלילית, לאתר אותה ולזהות מתי היא מחלחלת לתודעה. אבל דווקא בזכות גילם הצעיר, אימון המוח שלהם בשלב כל כך מוקדם יכול לחולל פלאים ולעשות שינוי דרמתי שישפיע לטובה על המשך חייהם. כדאי ורצוי שההורים יבצעו את התרגיל הזה במקביל לתרגול של הילד, כי ככל שאנחנו מתקדמים בסולם הגיל הכרונולוגי עוברות לנו יותר מחשבות שליליות, תוקעות ומחלישות בראש. רצוי להתנקות מהמחשבות הללו כדי להיות גורם מחזק עבור הילד ולתת לו דוגמא אישית. 

 

6. אימון אישי ומשפחתי

אנחנו ממליצים בחום על תוכנית אימון אישי ואימון משפחתי ששילבנו לאחרונה במרכז אמירים. תוכנית האימון מיועדת לילדים בעלי הפרעות קשב ולהוריהם, ומטרתה היא לסייע לשני הצדדים להתמודד בצורה טובה ומיטיבה עם הפרעת הקשב של הילד, ולהביא לשיפור משמעותי בתפקוד . אחד מהכלים המרכזיים של האימון הוא השינוי התודעתי של החשיבה, משלילית וקשה לחיובית וזורמת, באופן שמסייע לילד לצמצם את הפער בין יכולותיו להשיגיו בפועל, כך שהוא יחווה הצלחה ותחושת שליטה בחייו. כפי שהזכרנו קודם, חוויות של הצלחה מעצבות ביטחון עצמי, וזה בתורו, יתרום לשיפור בתפקוד של הילד- הן החברתי, הן ההתנהגותי והן האקדמי.

 

 

לפרטים נוספים והתייעצות, פנו אלינו ונשמח לעזור.