אל תמהרו לרוץ לאבחונים וטיפולים בתחילת כיתה א

מה עושים כשלילדים קשה בתחילת דרכם הבית ספרית? מדריך להורים

כל שנה צוות אמירים פוגש הורים לילדים שעולים לכיתה, שפונים אלינו עם לא מעט דאגות:

  • מה אם לילד שלי יהיו קשיים ללמוד קריאה?
  • איך נעזור לילדה אם יהיה לה קשה להתמודד עם שיעורי הבית?
  • ואיך בכלל נדע שקשה להם?

את המאמר הזה אנחנו כותבים במיוחד בשבילכם הורים מוטרדים, כדי לתת תשובות לכל השאלות, כדי שתדעו איך לזהות את הקשיים, אם וכאשר יהיו לילדים כאלה, ועל מנת שתדעו איך כדאי לפעול.

המעבר מהגן לבית הספר יכול ליצור קושי של ממש עבור ילדים מסוימים

המעבר לכיתה א' אינו פשוט עבור רוב הילדים. ממסגרת הגן העוטפת והמלטפת הם מגיעים לבית הספר, בו הם נדרשים לבצע משימות ולפתח יכולות לגמרי חדשות עבורם. למרות המורכבות, כלהילדים עוברים את זה, הרבה פעמים בהצלחה. ובכל זאת, ישנם ילדים שהמעבר הזה פחות חלק עבורם, שנותרים מאחור ביחס לכל הכיתה ושלוקח להם יותר זמן להטמיע ולסגל את המיומנויות החדשות.

כאשר הקשיים הללו נמשכים על פני תקופת זמן לא מבוטלת, וכשהם גורמים לילדים לחוות שוב ושוב כישלון, כי הם לא מצליחים להתמודד עם המשימות המוטלות עליהם, הקשיים הלימודיים עלולים להפוך לקשיים רגשיים שיבואו לידי ביטוי בחוסר ביטחון והערכה עצמית, ויותר מכך, בהיווצרותן של אמונות מגבילות, שהילדים יתחילו לפתח ושיפגעו בתפקוד שלהם בהמשך חייהם, כמו: "אני לא טובה בלימודים" או "אני לא מספיק שווה".

כך תדעו אם לילדים יש בעייה אובייקטיבית שצריך לתת לה מענה

כמובן, שזיהוי מוקדם של הקשיים הללו ומתן מענה המותאם לצרכים של הילדים יכולים לסייע להם להתמודד איתם, להתגבר על הפערים בהצלחה ואפילו להמשיך את דרכם האקדמית בבית ספר בצורה נינוחה וחלקה.
אנחנו נתקלים בלא מעט הורים שמניחים שהבעייה תחלוף מעצמה, כי "הילדה תגדל והכל יסתדר",
אבל הניסיון המקצועי שלנו לימד אותנו, שאי טיפול בבעייה מביא להחמרה שלה, וחבל. השלב הראשוני ביותר במתן עזרה לילדים, הוא קודם כל לזהות שיש בעיה. איך תזהו שקיימת בעייה? שאלה מצויינת.
במיוחד בשבילכם גיבשנו רשימה של התנהגויות שיכולות להצביע על כך שהילד/ה שלכם  זקוק/ה לסיוע:

  • קשיים בקריאה ופערים בין מה שמצופה מהם לדעת לבין התפקוד שלו בפועל
  • התחמקות מקריאה או הקראה
  • אי הבנה של הנקרא
  • הימנעות מכתיבה או בעיות בעת העתקה מהלוח
  • קשיים בחשבון
  • חוסר רצון להכין שיעורי בית או קושי של הילדים לאסוף את עצמם להכין שיעורי בית או לבצע מטלות אקדמיות אחרות
  • דחיינות, תסכול ועצבנות (לעיתים, עד כדי לעיתים בכי) כשצריך להכין שיעורי בית או לבצע מטלות לימודיות בכיתה

 

תנו זמן לבדיקה- עד חנוכה

חשוב מאוד להדגיש, שכל ילד יכול להיתקל בכל אחד מהקשיים שתוארו לעיל היות שכפי שכבר הסברנו קודם לכן, המעבר לבית הספר מעורר, באופן טבעי, לא מעט אתגרים. כדי להבדיל בין ילדים שיש להם קושי אובייקטיבי לבין ילדים שהקשיים שלהם הם קשיי הסתגלות טבעיים, שגם יחלפו מעצמם- צריך להתבסס בעיקר על מבחן הזמן.
למה הכוונה? אין צורך להפנות את הילדים לקבלת עזרה שבועיים אחרי שהתחילו את הלימודים. רצוי לחכות, ולגבש תמונה במבט לאחור של כמה חודשים טובים.

אם הבעיות שתוארו ברשימה נמשכות על פני תקופת זמן משמעותית של כמה חודשים טובים, ייתכן מאוד שהילד צריך עזרה מקצועית חיצונית, וזה הטיימינג הנכון לפנות לקבלת עזרה. בהנחה שהילד התחיל את שנת הלימודים בספטמבר, אפשר לומר שחנוכה הוא זמן טוב בהחלט לבדוק האם הקשיים שהיו לו בהתחלה עדיין קיימים, והאם התפקוד עדיין מתאפיין בהימנעות ובקשיים במיומנויות האקדמיות.

shutterstock 245472391

 

חיכיתם ועדיין יש קושי? אז איזה טיפול הכי מתאים לילד עם הקשיים המתוארים?

הורים רבים סבורים שכשלילדים ישנם קשיים, צריך באופן אוטומטי להפנות אותם לאבחון, ואנחנו חולקים על הסברה הזו.

לפי ההנחיות של משרד החינוך, כאשר לילדים יש בעיות אקדמיות בתחילת הדרך הבית ספרית, רצוי להפנות אותם קודם כל להוראה מתקנת, במסגרתה יקנו לו את המיומנויות שקשה לו לפתח בכיתה.
הכיתה הממוצעת היא גדולה מאוד ועמוסה בתלמידים, מה שיוצר בקלות רבה פערים בין תלמידים, וגורם לתלמידים שצריכים קצת יותר זמן ללכת בקלות לאיבוד.

הניסיון שלנו עם שיעורי ההוראה המתקנת שמועברים באמירים לימד אותנו, שהתיווך שמקבל הילדים באמצעות שיעורים שמתקיימים אחד על אחד או בקבוצות קטנות עם מורה מקצועית, משפר את התפקוד שלהם ועוזר להם להתגבר על הקשיים ולחזור למסלול עם תחושות טובות יותר ועם תפקוד אקדמי משופר.

האופציה של אבחון הופכת רלוונטית יותר, כאשר מוצו מאמצי ההוראה המתקנת מצד אחד, ושיפור אינו נראה באופק מצד שני. אם לאחר סדרת שיעורי הוראה מתקנת נראה, כי תפקודו של הילד עדיין לא משתנה לטובה, כדאי לבחון את האפשרות של אבחון.

המורות להוראה מתקנת במרכז אמירים נמצאות בקשר מתמיד עם ההורים ומעדכנות אותם בתהליך ההתקדמות של הילדים, ולכן הן ידאגו לעדכן אם לדעתן הסיוע לילדיכם במסלול הזה אינו מספיק עבורם, ואם יש צורך לפנות לאפיקי תמיכה אחרים. כך או כך חשוב שתזכרו, כי אבחון איננו טיפול!
הוא עוד שלב בדרך להתאמת הטיפול לילדים, בהתאם לקשיים שלהם, שאת המקור להם האבחון אמור לאתר.