בשנים האחרונות פונים אלינו יותר ויותר הורים מתוסכלים, שמאסו במריבות המתפתחות ביניהם לבין הילדים על נושא שיעורי הבית. מצד אחד, טוענים ההורים, הם רוצים לתת לילד את העזרה הדרושה לו, ומצד שני, הם חוזרים עייפים מהעבודה, הילד מורח את הזמן ולא עושה שום דבר לבד, ומהר מאוד כל הסיטואציה הזו הופכת לכאוס ועצבים. העניין הוא, שזה לא חייב להיות כך. קבלו כמה טיפים שיעזרו לכם להנחיל "משמעת שיעורי בית" נכונה, שתפחית את המתחים ותאפשר ליצור אווירה נעימה יותר בבית.

שיעורים עושים אחרי ארוחה טובה ומנוחה קלה
רצוי להרגיל את הילדים לעשות שיעורי בית אחרי ארוחת הצהריים, ולאחר שקצת נחו מלימודים וממטלות אקדמיות. ככל שנושא שיעורי הבית יידחה לשעות מאוחרות יותר, כך הסיכויים הם ששיעורי הבית לא יבוצעו כלל, היות שדחיינות מובילה לעוד דחיינות, שעלולה להוביל לחוסר עשייה מוחלט. כדאי לאפשר לילד להנות מפסק זמן קליל כדי לצבור אנרגיה וכוחות, ולהתפנות מיד לאחר מכן אל שיעורי הבית. אם הילד יסיים להכין את שיעורי הבית מוקדם, יהיה לו גם יותר זמן פנוי אחר כך, להיות עם חברים, לבלות אתכם ולהקדיש לדברים שהוא אוהב.

לתת לילד חכה וללמד אותו לדוג, במקום לדוג עבורו דגים
בתור הורים, הרצון הטבעי שלנו הוא להקל על הילדים, ולפעמים אנחנו "חוטאים" בכך שאנחנו פותרים את הבעייה עבורם, במקום לצייד אותם בכלים שיאפשרו להם להתמודד. אם הילד שואל אתכם כמה זה 4 כפול 5, אל תתנו לו את התשובה, אלא ציידו אותו בטיפים שיעזרו לו לזכור טוב יותר את לוח הכפל. אם הוא לא יודע כיצד לגשת לפתרון השאלה במדעי החיים, הציגו לו שיטות שיסייעו לו להתמודד איתה טוב יותר וכן הלאה. כאשר הילד ילמד לדוג בעצמו, התלות שלו בכם תלך ותצטמצם.

לאפשר לילד ללמוד בעצמו את ההשלכות הלא נעימות שיש לבחירות שלו
זכרו, כי האחריות לביצוע שיעורי הבית היא של הילד. המשמעות היא, כי אם הוא לא עושה אותם, הוא יצטרך לשלם את המחיר ולהתמודד עם התוצאות (פיגור בחומר הלימודים, תחושה שהוא נמצא מאחור בשיעור, נזיפות מצד המורה וכן הלאה). במקום להיאבק איתו שוב ושוב על הכנת שיעורי הבית, הרפו, תנו לו לבצע את הבחירה בעצמו וגם לשאת בתוצאות הלא נעימות שלה. סוד הקסם הוא למצוא את האיזון בין להציב גבולות ברורים מצד אחד, ולממש את זכותם של הילדים לבחור מצד שני.

לבלות יותר עם הילדים
ילדים רבים מפתחים תלות בהוריהם בביצוע שיעורי הבית, מאחר שזהו זמן האיכות היחיד שלהם עם ההורים. במקרה כזה, חשוב להקפיד להקצות יותר זמן לבילוי איכותי וכיף עם הילדים. כך, הצורך של הילד לשמור את ההורה קרוב אליו בזמן שיעורי הבית יילך ויפחת, כי הוא נהנה מהקרבה אל הוריו בזמנים אחרים.

להפסיק לגונן על הילד יותר מידי
טיפול בפניות רבות של הורים שהגיעו אלינו בנושא זה אפשר לנו לגלות, כי במקרים רבים, מקורה של העזרה לה הילד זקוק כדי להשלים את שיעורי היא דווקא בצורך של ההורה לעזור, להקל על הילד ולגונן עליו, ולא בקושי אובייקטיבי שיש לילד בלימודים. אם אנחנו היסטריים כאשר הילד שלנו נופל, ואם אנחנו חוששים לתת לו לשחק בחוץ כשחם מידי- הילד עלול לקבל את המסר, שהוא לא יכול להתמודד עם אתגרי החיים בכוחות עצמו. לכן, הוא מפתח תלות בעזרה שלנו, גם בנושא שיעורי הבית. העצה שלנו היא, לשחרר את הילד, לתת לו ללמוד בכוחות עצמו, לתת לו ליפול ולאפשר לו "להיות"- כדי שהביטחון העצמי שלו לא ייפגע ועל מנת שהוא ילמד להסתדר בכוחות עצמו טוב יותר.

אל תביעו פקפוק או חוסר כבוד כלפי שיעורי הבית שהמורה נתנה לילד
חשוב מאוד שהעמדות שלכם כלפי שיעורי הבית לא ישתמעו לשתי פנים. למה הכוונה? אם אתם נוהגים ללחוץ בקנאות על הילד שיכין את שיעורי הבית, ובאותה עת, אתם מביעים חוסר כבוד כלפי המטלות הלימודיות שהוא נדרש לבצע (למה המורה נתנה לכם שאלה טפשית כל כך? למה צריך כל כך הרבה שיעורי בית?) או פקפוק בחשיבות של שיעורי הבית- הילד יחוש בלבול, מה שעשוי להשפיע על מידת המוטיבציה שלו לבצע את המוטל עליו.

בעת הצורך יש לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי
כמובן, שאם כל ההתנהלות של הילד סביב שיעורי הבית נראית לכם קיצונית, אם אתם חוששים שהיא עשויה להיות קשורה לבעיות או לקויות למידה שיש לו, ואם נראה לכם שהמשפט "אין לי כוח" קשור לקשיים אובייקטיבים רציניים שיש לו, אנחנו ממליצים לפנות לייעוץ מקצועי, במסגרתו גם יאותרו הקשיים ויוצעו דרכי טיפול הולמות. 

מרגישים שאתם זקוקים לסיוע? צרו איתנו קשר