כמה טיפים ברי-יישום, שיסייעו לילדים שלכם ליהנות יותר מתהליך הלמידה
משרד החינוך מדבר במונחים של "למידה משמעותית", אבל אנחנו מעדיפים לכנות אותה למידה מהנה ופרודוקטיבית. וכן, יש דבר כזה. אנחנו מאמינים, שלמידה יכולה להפוך לדבר מהנה, קליל וכיפי, וכשהלמידה היא כזו, מיותר לציין, שהתוצאות וההישגים הם בדרך כלל גבוהים יותר ושהתלמיד אקטיבי יותר, בטוח יותר בעצמו ונהנה יותר ללכת לבית הספר (לא רק בשביל לפגוש חברים!). אז איך הופכים "למידה" – שנשמעת לכל תלמידה ממוצעת כמו מילה נרדפת לעונש ולנטל – לפעולה שהם מפיקים ממנה את המירב, גם מבחינת הנאה וגם מבחינת הרחבת הידע והשגת המטרה הרצויה? הנה כמה טיפים שאספנו במיוחד בשבילכם.



1. לשנות את השיח סביב הלמידה
כדי שלמידה לא תהיה עונש, רצוי שהילדים שלנו יפסיקו להתייחס אליה ככזו. עודדו את הילדים שלכם להוציא מהלקיסון את המונח "אני צריכ/ה" בהתייחס ללמידה, ולהמיר את צמד המילים הללו ב"אני רוצה". במקום לומר: "אני צריכה לכתוב את החיבור הזה לשיעור ספרות", הציעו להם להתבטא כך: "אני רוצה לכתוב את החיבור הזה ..." או "אני בוחרת מרצון לכתוב את החיבור הזה...". באופן כללי, כל משפט שמתחיל ב"אני צריכ/ה" יוצר לחץ ומתח, שהם תחושות לא מקדמות למידה. מעבר לזה, חשוב לזכור, שבסופו של דבר, כשהילד שלנו יושב ללמוד, הוא בוחר לעשות זאת מרצון, גם כשהוא מספר לעצמו סיפורים על סיבות אחרות שבגינן הוא החליט ללמוד, כמו: "ההורים שלי יושבים לי על הראש" או "אני לא יכול לקבל נכשל בשיעור הזה" או"המורה תזמין את ההורים שלי לשיחה". הסיבה שמניעה את הרצון הזה היא פחות רלוונטית, מה שרלוונטי הוא שהם, הילדים שלנו, בחרו בחירה מודעת ומושכלת ללמוד על פני לא ללמוד. וזה מה שחשוב. הבחירה שלהם היא בסופו של דבר וולנטרית ורצונית- וכשהם יפנימו זאת, עם הזמן, הגישה שלהם ללמידה תשתנה, והיא תהפוך מעונש, לאקט של בחירה אישית.

2. לשלוט בהסחות הדעת
אחד מהחסמים הכי מרכזיים ללמידה הוא הסחות דעת, ולילדים שלנו, ילדי דור ה-Z, שזכו זה מכבר לכינוי "הדור הדיגיטלי", יש המון סיבות להיות מוסחים במהלך הלמידה. הווצאפ, האינסטגרם, הטיקטוק ושאר הרשתות החברתיות מסיטים בקלות רבה מהלמידה, והופ עברה שעה, והם לא הספיקו להתקדם בכלל. ואז, כמובן, עולים תסכול או רגשות אשם בשל חוסר הספק, כאלה שמלווים במחשבות מלחיצות- וכל אלה בטח שלא נחשבים תנאים אידיאליים ללמידה פרודוקטיבית יותר. מה עושים? אנחנו ממליצים להנחות את התלמיד או התלמידה להעלות על דף נייר, בכתב, כל הסחת דעת שצצה, רגע לפני שהם "נלכדים" בה. אם הם מתיישבים ללמוד, ואחרי 10 דקות פתאום עולה בהם צורך לבדוק את הנוטיפיקיישן בטלפון, הציעו להם לכתוב על הנייר "נוטיפיקיישן". בדרך זו, הם בעצם מסבירים למוח שלהם, שהם יחזרו לכך מאוחר יותר, ומרגיעים את עצמם, שהם לא ישכחו ושהמשימה שיכולה הייתה להוות הסחת דעת, תתבצע, פשוט במועד קצת יותר מאוחר. עצם הכתיבה של מקור הסחת הדעת יקנה לתלמיד/ה תחושה של שחרור ממנה, השחרור בתורו יגביר את הריכוז, וזה בתורו יאפשר מיקוד רב יותר במשימה הנוכחית. לכל "הסחות הדעת" שיצטברו על גבי דף הנייר, יוכלו התלמיד או התלמידה להתייחס כשייקחו הפסקה מהלמידה.

3. לחלק כל משימה גדולה לתתי-משימות קטנות
למידה למבחן ענק בהיסטוריה שכרוכה בזכירה של ספר שלהם וסיכומי שיעורים נשמעת באמת מאיימת, מה שבקלות יכול להפוך לנטל. אבל פירוק של כל החומר ליחידות קטנות, כך שכל יום לומדים קצת, עושה את כל הפרויקט הזה למשהו שהוא בהחלט ישים ופחות מלחיץ. הציעו לילדכם לעשות תוכנית עבודה הגיונית מספיק זמן מראש, לפני הבחינה, העבודה שיש לה או לו להגיש או כל פרויקט לימודי אחר שהוא רחב היקף, ובמסגרתה להקצות בכל יום אחוז קטן מכלל החומר ללמידה. את יום הלמידה שלמחרת שווה להתחיל בחזרה על החומר שנלמד ביום שלפני, וכן לְפַנות יומיים לפני המבחן לחזרה על כלל החומר שנלמד בכל יום.

4. לנשום לתוך הלחץ והעומס
גם כשניגשים ללמידה בצורה נכונה, קורה ש"מאבדים את זה"; שמרגישים בהצפה, לחוצים מכמויות החומר העצומות, לא מצליחים להתרכז ונכנסים לחרדה. זה קרה וקורה לכולנו, ובכל זאת, זה לא נעים. שיטת ההרגעה הכי זמינה והכי ברת-יישום שאנחנו אוהבים להמליץ עליה, כזו שמביאה להקלה מיידית היא תרגילי נשימה! תרגול כזה מאפשר להכניס לגוף כמויות רבות יותר של חמצן, ששוטף את הגוף הפנימי שלנו ומשחרר ממנו החוצה "רעל" אנרגטי כמו חרדה ולחץ. אגב מחקרים מראים, שתרגול של נשימות בסמוך ללמידה מגביר את רמת הריכוז ומפחית לחץ בקונטקסט אקדמי (Breedvelt et al., 2019; Gupta et al., 2014; Paul et al., 2007). אז הציעו לילדכם בעת הצפה כזו פשוט לסגור את הדלת בחדר, לעצום עיניים, להתחיל לקחת שאיפות עמוקות מהאף תוך ספירה של שלוש שניות, ולאחר מכן לנשוף החוצה את האוויר במשך אותו הזמן (שלוש שניות). רצוי לחזור על תרגיל זה במשך 15 פעמים, לקחת הפסקה של דקה אחרי סט של 15 פעמים, ולבצע שני סטים נוספים. מניסיון, תרגיל כזה ממש מֵקל ומאפשר לחוש הטבה, ככל שמבצעים אותו בריכוז ובדיוק.
אנחנו ממליצים לעודד את ילדיכם הלומדים ליישם את הטיפים הללו על פני תקופה של 30 ימים לפחות. שינויים לא קורים ביום אחד, והם דורשים התמדה, הקפדה ותרגול. אבל התוצאות- משתלמות. אנחנו מבטיחים!

מרגישים שלילד/ה שלכם חסרים כלים ללמידה נכונה יעילה? שחסרים לו או לה מיומנויות למידה?
שהמוטיבציה ללמידה נמוכה וצריך לרדוף אחריו או אחריה שישבו ללמוד למבחן או לעשות מטלה ?
סדנת "אסטרטגיות למידה למיומנויות לחיים" בשילוב כלים מתחום האימון (קואצ'ינג)
עשוי להיות הצעד הנכון עבורם! לפרטים נוספים