רועי ממרר בבכי עם הכניסה לגן, ומסרב לשחרר את אחיזתו בהורה; ענבל לא רוצה ללכת לאירועים כיתתיים כי היא חוששת שאף אחד לא ירצה לשחק איתה;יוגב מתקשר להוריו מידי רבע שעה מהרגע שבו הם יוצאים מהבית, כי הוא מפחד שיקרה להם משהו. המכנה המשותף לכל הילדים האלה הוא שיש להם סימפטומים של חרדה, שפוגעת להם באספקטים שונים של התפקוד, וכתוצאה מכך גם פוגעת באיכות החיים של כלל המשפחה. כיצד עוזרים לילד שיש לו חרדות? איך בכלל מזהים חרדה אצל ילדים? מהן דרכי הטיפול?- כל מה שרציתם לדעת ולא יצא לכם לשאול מרוכז לפניכם.
על פחד, חרדה ומה שביניהם
כדי להיות מסוגלים לזהות שהילד סובל מחרדה, חשוב קודם כל לעמוד על ההבחנה בין פחד לחרדה. פחד הוא רגש טבעי, שכולנו, גם המבוגרים, חווים במהלך חיינו, והוא חלק מהתפתחות תקינה של ילדים . עם זאת, פחד שהופך לחרדה, כזו שפוגעת בתפקוד של הילד ויוצרת בו מצבים של הימנעות, כבר מצריכה איזושהי התערבות חיצונית. הגבול בין פחד "בריא" ותקין לבין חרדה הוא לעיתים מטושטש, היות שבמקרים רבים החרדה יכולה להתפתח מתוך פחד. על כן חשוב, מצד אחד לא להילחץ מכל ביטוי של פחד שהילד מבטא ולא למהר לייצר בעייה, כאשר כזו לא באמת קיימת. מצד שני, יש להיות קשובים, ולשים לב כאשר נדלקת נורת אזהרה שמצביעה על כך שהילד באמת סובל מאיזושהי הפרעת חרדה רחבה יותר, שדורשת מענה.
ככלל, סוגי החרדה הנפוצים ביותר בקרב ילדים הם חרדת פרידה, חרדה חברתית ופוביות ספציפיות. הראשונה מתעוררת במצבים של היפרדות מההורים, והיא יכולה לבוא לידי ביטוי בהימנעות מהשתתפות באירועים ובפעילויות הכרוכות בהיפרדות מההורים, בשל דאגה של הילד שמא משהו רע יקרה לו או להוריו כאשר הוא לא נמצא במחיצתם. חרדה חברתית מתבטאת בפחד רב ומתח מסיטואציות חברתיות, מפחד להיות מושפל או לקבל ביקורת, ואילו פוביות ספציפיות קשורות לפחדים בלתי רציונאליים ממצבים ספציפיים, כמו: רעמים וברקים, דאגה מהקאה או חרדה מחרקים.
כך תזהו שהילד אכן סובל מחרדה
הימנעות מאינטראקציות חברתיות, סירוב להשתתף בחוגים, גם בתחומי תוכן אהובים, סירוב להיפרד מההורים ו/או ללכת לבית הספר, ביישנות קיצונית בסיטואציות חברתיות או רגישות יתר שמתבטאת בבכי וכעס ומצב רוח ירוד- אלו הם התסמינים הנפוצים ביותר לחרדה בקרב ילדים, שעשויים להצביע על קיומו של קושי רגשי רציני יותר הדורש טיפול. במידה והתסמינים הללו נמשכים לאורך מספר שבועות, באים לידי ביטוי בעוצמה רבה יותר מן המצופה ביחס לשלב ההתפתחותי של הילד ופוגעים באופן מוחשי בתפקודו של הילד בתחום הלימודי ו/או החברתי- אנחנו ממליצים לפנות לסיוע מקצועי.
כך תעזרו לילד: טיפול פסיכולוגי והדרכת הורים לילדים עם חרדות
הטיפול הנפוץ ביותר בילדים עם חרדות שמגיעים למרכז אמירים הוא טיפול רגשי לילדים בשילוב עם הדרכת הורים. ההנחה עליה מבוסס טיפול כזה היא שההורים מכירים את הילד יותר טוב מכל אחד אחר, שיש להם השפעה רבה עליו, ושעל כן, נכון שהם ימלאו תפקיד מרכזי בריפוי שלו. מעבר לכך, במקרים רבים חרדות אצל ילדים הן ביטוי לקשיים שההורים עצמם מתמודדים עימם או לסוגיות בלתי פתורות בחייהם שלהם, המשתקפים בהתנהגותו של הילד. כאשר ההורים עוברים בעצמם "טיפול" מנקים חוויות חיים שלא עובדו כראוי, מאחים את פצעי חייהם, ההקלה שהם, ההורים, חשים, מקבלת ביטוי גם אצל הילד, שתפקודו משתפר והוא חוזר למיטב.
אז היו עם יד על הדופק, שימו לב כשהילד מאותת לכם שדבר מה אינו כשורה ופנו לטיפול מוקדם יותר מאשר מאוחר. ככל שתאתרו את הבעיה מהר יותר, כך הטיפול יהיה יעיל יותר, מהיר יותר, ויוביל להטבה הרצויה במצבו של הילד.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
איך עוזרים לילדים שלנו עם בעיות רגשיות?
אנחנו כבר עשינו את בית הספר שלנו! איך לצמצם את התלות של הילדים בכם בהכנת שיעורים?
מה עושים כשהילד מגיע הביתה עם ציונים נמכים בתעודה?
כל מה שצריך לדעת על המפגש הראשון שלכם עם הפסיכולוג/ית
אם אתם מריגישים שאתם זקוקים לעוד מידע, אתם מוזמנים לפנות אלינו.
מידע נוסף אודות טיפול פסיכולוגי לילדים ניתן לקרוא כאן
מידע נוסף אודות הדרכת הורים ניתן לקרוא כאן
