בתור ילדים, חיכינו לחופש הגדול בקוצר רוח. בתור הורים, אולי פחות. חם ולח, הילדים כל הזמן בבית, משעמם להם, הם רוצים לראות טלוויזיה יותר משלנו מתאים שהם ייראו, הם מושכים אחד לשני בשערות, וככה קורה שמהר מאד מפלס המתח בבית עולה על גדותיו. אני אישית שומעת לא מעט הורים מתוודים בפניי שהם מחכים שרק ייגמר החופש הגדול, כי הילדים מעבירים אותם על דעתם. אבל זה ממש לא חייב להיות ככה.
קבלו כמה טיפים לשיפור התקשורת עם הילדים במהלך החופש הגדול, כדי שתוכלו לא רק להישאר שפויים, אלא אפילו ליהנות מזמן האיכות הזה עם הילדים שכמותו ניתן לנו רק פעם בשנה. 

1. למדו להגמיש את הגבולות שלכם
החופש הגדול הוא יציאה מהשגרה המוכרת לילדים, הם רוב היום בבית, וסדר היום שלהם לגמרי משתנה. בתקופה כזו מן הראוי ואפילו מתבקש לגלות גמישות בגבולות שאתם נוהגים להציב בפניהם בימים כתיקונם. 

במהלך החופש הגדול כמות המצבים שמתעוררים, שיכולים לגרור "לא" הורי היא רבה יותר (לא לטלוויזיה, לא לנשנושים וממתקים, לא ללינה אצל חבר), וכשהילד שומע כל הזמן "לא", הצורך שלו בעצמאות, בחופש בחירה, בהתנסויות חדשות מדוכא שוב ושוב. לדוגמא, קחו את הסיטואציה הבאה: הילדה רוצה עוגייה, ואתם מאפשרים לה לאכול אחת, אבל אחר כך היא רוצה עוד שתיים. האם זה כל כך נורא שהיא תאכל שלוש עוגיות? היו כנים עם עצמכם וחשבו האם אתם באמת יכולים לעצור אחרי עוגייה אחת? סביר להניח שהתשובה תהיה שלילית. אם לילדים תזונה שהיא פחות או יותר מאוזנת וסדירה, 3 או 4 עוגיות, לא באמת יעשו הבדל גדול.
אני מאמינה, שכשקצת משחררים ומגמישים את הגבולות שמציבים לילדים, מחזקים את היכולת שלהם לבנות את גבולותיהם בעצמם, ללמוד מה מתאים להם ומה לא, ובכך להבין כיצד להתנהל באופן עצמאי בחיים.

2. שמרו על אסרטיביות וסמכותיות 
לצד העצה הקודמת, צריך גם לדעת להגיד להם "לא", ובמיוחד להקפיד על האופן שבו נאמר ה"לא" הזה. ילדים מרגישים ויודעים הכל. יש להם אינטואיציה מפותחת ואינטלגנציה רגשית מדהימה, והם רואים הרבה מעבר למילים שלנו. אם אתם אומרים לא, אבל מפגינים הססנות וחוסר נחרצות, הם ישר יזהו את נקודת התורפה הזו וירכבו עליה. הלא שלכם צריך להיות אסרטיבי, עוצמתי, עיקש ונחרץ. בדרך כלל 'לא' שישיג את המטרה יבוא בליווי נימה/טון שמשדרים ביטחון, סמכותיות ותקיפות, אך בעת ובעונה אחת גם כבוד והוגנות כלפי הילד. רכות כלפי חוץ וחוזק מבפנים- זו הגישה שלי לסמכות הורית מיטיבה.

3. אל תבטלו את עצמכם! 
כדי לאהוב את הילדים שלנו, ובכלל את האנשים היקרים לנו, עלינו לאהוב באותה המידה את עצמנו. אם כהורים, נדע לתת מקום לצרכים שלנו ולרצונות שלנו, אם נדע לפרגן לעצמנו ואם נהיה קשובים למה שהגוף שלנו אומר לנו, נהיה הורים פנויים יותר ועם משאבים ואנרגיה רבים יותר כדי להעניק לילדים שלנו. אנחנו לא מנסים לומר שהצרכים שלכם חשובים יותר מאלו של ילדיכם, אבל הם בהחלט לא חשובים פחות. 

אם תבטלו את עצמכם, ותתייחסו אל עצמיכם בחוסר כבוד, הילדים יתייחסו אליכם באותו האופן. הקפידו על הדברים החשובים לכם: אם זו שעת הטלוויזיה שלכם בערב, האימון בחדר הכושר, שנת צהריים או שיעור יוגה- הקפידו לקחת זמן לעצמכם. הבהירו לילדים שכעת, זהו הזמן שלכם עם עצמכם, זמן שהוא חשוב לכם, שאתם מבקשים מהם לא להפריע לכם ושאתם סומכים עליהם ובוטחים ביכולת שלהם להעסיק את עצמם ולהסתדר לבד בשעה הזו.

4. בקשו מהילדים לסייע בעבודות הבית
חופש גדול הוא זמן לכיף. נכון, מגיע להם. הם לומדים רוב השנה, חוזרים הביתה לשיעורי הבית, וזה הזמן קצת שלהם לנוח מכל אלה. אז תנו להם לקום מאוחר יותר, ולרבוץ זמן רב יותר מול הטלוויזיה, אבל באותה נשימה, מן הראוי גם שתהיה מוטלת עליהם אחריות. כשכולם נמצאים כל היום בבית, הבית הופך לכאוס מאוד מהר, הכלים בכיור נערמים בקצב היסטרי, ועם כל המשימות הנוספות שחיי היומיום מזמנים לכם כהורים- אין סיבה שאתם לבד תטפלו בכל הבלאגן הזה. גבשו בתחילת החופש רשימת תחומי אחריות, במסגרתה יוגדר מי עוזר במה בבית וכמה פעמים בשבוע (בגדול, לדעתי, מומלץ שכל ילד וילדה ייתנו את תרומתם מידי יום ביומו). 

חשוב שתתנו לכל אחד ילד מטלה שמותאמת לגילו, שהוא יכול לעמוד בה ושהוא מפגין נכונות לבצע. ילד אחד יכול לטאטא את המטבח, האחרת לשטוף כלים אחרי ארוחת הבוקר, והשלישית יכולת לערוך את השולחן לקראת ארוחת ערב. ביצוע המשימות הללו גם יגרום להם לפתח את תחושת המסוגלות והעצמאות, יאפשר להם להוציא אנרגיה ויספק הזדמנות לקחת הפסקה מהמסכים. אם תקפידו לתת להם חיזוק על העזרה הזו ולעודד אותם להמשיך, נטילת האחריות הזו גם תוסיף לחווית המסוגלות וליכולת ההתמדה שלהם.

5.כשאתם ממש קרובים ללאבד את זה- קחו כמה נשימות
אני מודעת לזה, שכשהעניינים מתלקחים, כשהטונים עולים וכשהרוחות נהיות סוערות- קשה מאוד ליישם את הטיפים המובאים פה. אז ראו בטיפ הזה כעצה לשעת חירום. ברגע שהתסריט המתואר מתרחש, ממש תוך כדי תנועה, עצרו. כמו במאי של סרט, פשוט עצרו את הסצנה, רגע לפני שהיא מגיעה לשיא, עצמו עיניים, וקחו בין 10 ל-15 נשימות עמוקות (קחו נשימות דרך האף). ממש ככה. לנשימה יש אפקט שמן הראוי יהיה להקדיש לה מאמר שלם, אבל על קצה המזלג, אגיד, שהיא מנקה, מרעננת, מרגיעה ומכניסה לפרופורציות. אני מבטיחה לכם שכשתסיימו את התרגיל הזה, אתם תחזרו לסיטואציה בצורה אחרת ועם פרספקטיבה קצת שונה (אבל זה דורש לא לחפף, לא לבצע פחות מ-10 נשימות ולשאוף, עד כמה שמצליחים, להתרכז בנשימה ולא במחשבה אחרת שעולה תוך כדי). אגב, עם הזמן, ככל שתתרגלו את זה יותר, אני ממליצה להקנות את התרגיל הזה גם לילדים. הוא יכול לחולל שינוי משמעותי בדינאמיקה המשפחתית.

חופשה נעימה ומהנה!

ממני נאוה סלור